זכרונות ילדות

מציפים אותנו ברגעים לא צפויים, הם יכולים לצוץ ברגע של אושר, ברגע של קושי וגם ברגע של געגוע לפעם.

את הפוסט הזה ישבתי וכתבתי בטבע, ממש ליד הבית.
יצאתי לריצת הבוקר שלי, עצרתי, התכופפתי לקשור שרוך שנפרם, הרמתי את העיניים וראיתי את הפינה הקסומה הזו –

באותו רגע, התחלתי "לכתוב" את הפוסט הזה בראש ולמרות שידעתי שמחכות לי הרבה משימות, בספונטניות החלטתי
להקשיב לעצמי ולשבת לכתוב אותו בטלפון לפני שאשכח.

הפינה הזו עוררה בי זכרונות ילדות, אבל לא שלי אלא את אלה של ילדיי.

זמן איכות

ובילוי עם הילדים יכול להציף זכרונות מרגשים, כשכולם נינוחים ושלווים, קל להיזכר ולשתף בזכרונות.

בשבת קייצית באמצע החורף, יצאנו המתבגרת ואני לטיול בשדות שליד הבית, צעדנו לכיוון פינה סודית זרועה מרבדי כלניות ורקפות.

מרבדי כלניות ורקפותכשהגענו, המתבגרת נזכרה בהתרגשות גדולה שכשהיתה קטנה, רכבנו פה על אופניים כשלפתע איילה יפהפיה
חצתה את השביל בדהרה מול עיננו, ממש באותו מקום שצילמתי היום ורואים פה בתמונה השמאלית.

זכרונות ילדותהיא זכרה שעצרנו את האופניים, היא, צעיר החבורה ואני נדהמים מהעוצמה והיופי של החיה המיוחדת הזו,
זכרה איך עמדנו שם עוד דקות ארוכות, מנסים להסדיר את הנשימה מרוב התרגשות ואיך לא הצלחנו להירגע מהחוויה ימים רבים אח"כ.

היא תמיד מפתיעה ומרגשת אותי בפרטי הפרטים שהיא זוכרת, ובמיוחד את עוצמת הרגשות שלה.

מפה, השיחה שלנו נסובה לזכרונות שיש לה מרכיבות האופניים בשדות בעונות השונות של השנה, רכיבה לצד שקדיות, עצי זית ושדות חיטה וחמניות, זכרונות של עצירה למנוחה ליד המעיין (יותר סוג של באר) ולפיקניק  (זה היה מים ופרי או חטיף בריאות אבל נשמר בזכרון כפיקניק) בצל עצי החרוב.

בכל פעם שהם נזכרים בזכרונות ילדות שלהם, ברגעים מאושרים מהילדות ומשתפים אותי  – הם גורמים לי לאושר עצום.
מעין חוויה כייפית ומספקת של – בסה"כ אנחנו בסדר. אנחנו אחלה הורים 🙂

זכרונות ילדות פינה סודית

יש לנו הרגל חשוב, להעלות, להציף ולדבר על זכרונות הילדות שלהם. מרגשים וגם מורכבים.

חוויות קשות וטראומות

כן, אנחנו נזכרים ומדברים גם על טראומות וחוויות קשות ולא רק על חוויות מרגשות.
אנחנו מדברים על תאונת הדרכים של אבא, על התאונה באולימפיאדת בייג'ין על החרם החברתי שהיא חוותה וגם סתם על מריבות, ויכוחים, אכזבות ומשברים.

אני שואלת אותם מה הם זוכרים, מקפידה לא לספר במילים שלי, לא לשתול להם זכרונות אלא להקשיב לנקודת המבט שלהם, לפעמים אני שואלת שאלה שעוזרת להם לבטא את הרגשות שלהם בנושא.

תמיד מרתק לשמוע את המחשבות שעולות להם ממרחק השנים, איך הם רואים את הדברים היום כקצת יותר בוגרים.
איך ההתנהלות שלהם בתוך האירוע נתפסת בעיניהם כיום. מה היו עושים אחרת אם בכלל.

אנחנו מדברים על הדברים כמה פעמים במהלך השנים, זה מפשט עבורם את הסיטואציה, עוזר להם להבין את ההתרחשויות
ולזכור את הפרטים כפי שהיו באמת.
כך אנחנו נמנעים ממצב שבו המוח מתעתע ויוצר סיפור דרמטי ומפחיד יותר שלא בהכרח תואם למציאות.

**************************

עד לפני מספר שנים, זכרונות הילדות שלי היו בעיקר מטיולי השבת עם הוריי.
כמעט תמיד נסענו צפונה, לבקר קרובי משפחה בקיבוץ חולתה, לפעמים טיילנו בכבישי הצפון ולפעמים נפשנו באוהל בכנרת.

במשך שנים רבות, הזכרונות שלי היו זכרונות מעיקים.
הם התמקדו בבוקר הטיול, תמיד זכרתי את ההשכמה המוקדמת, ההתארגנות בלחץ וצעקות, את אבא כועס ולחוץ
ואותנו הילדים, יושבים שעות בנסיעה ברכב בציפייה להגיע כבר.

אחרי שאבי נפטר, החלטתי לשנות את התמונה ולתת דגש לרגעים הטובים בטיולי השבת, למשל שבזכות אבי והטיולים הללו, אני מכירה את אזור הצפון היפהפה שלנו כמעט כמו שאני מכירה את אזור מגוריי.
אבי אהב את הארץ, אהב לטייל בה ולהדריך תיירים ואותנו – זה מה שאני בוחרת לזכור בשנים האחרונות.

**************************

הרבה פעמים, אנחנו זוכרים את הדברים כפי שחווינו אותם דרך העיניים של הילדים שהיינו.
כל סיטואציה וכל זכרון קיבלו פרשנות משלנו וכך הם נצרבו בתודעה והפכו לחלק מסך החלקים שבונים את האישיות שלנו.

בקליניקה אני פוגשת נשים נפלאות וכולן נושאות איתן זכרונות ילדות טובים וגם כאלה שפחות.
לרוב, הזכרונות שפחות טובים, אירועים שהשפיעו עלינו, לפעמים זו יכולה להיות מילה שנזרקה לעברנו,
לפעמים מבט שגרם לנו לתחושה לא נעימה –
הם אלה שתוקעים אותנו, גורמים לנו לא להאמין בעצמנו ועוצרים אותנו מלהתפתח ולצמוח.

כבוגרים, אנחנו יכולים לעבור תהליך שיעזור לנו להיפטר מאמונות שמגבילות אותנו, מזכרונות ילדות שנצרבו בנו שלא לטובה, מטראומות עבר וחוויות מורכבות שמייצרות תקיעות ואי שביעות רצון בתחומים שונים בחיינו.

לא פחות חשוב מכך, כהורים, אנחנו יכולים למנוע או למזער את הקושי עבור ילדנו, ע"י עיבוד זכרונות הילדות בכל שלב בחייהם.

כילדים, פירוש שגוי של סיטואציה מסוימת, יכול להעצים את התחושות והרגשות ומקרה פשוט שיכול היה להימחק מהזכרון,
עלול להישאר צרוב כחוויה קשה וטראומתית.
כהורים, נוכל לעזור להם למזער את הטראומה, לראות את הסיטואציה מנקודות מבט שונות ולקבל פרופרציות נכונות,
כך שהם יוכלו להתגבר ולצאת מחוזקים.

אז איך עושים את זה?

♥ אני מזמינה אתכם ליצור לכם הרגל קבוע ולהעלות זכרונות טובים עם הילדים.
אפשר לשאול מה הם זוכרים,  איך הרגישו, מה הם לקחו איתם מהחוויה?
זה כיף גדול להיזכר ביחד והזדמנות ליצור קירבה ופתיחות לצד העצמת תחושת היש והאושר.

♥ זכרונות ילדות מחוויות מורכבות או טראומות, קצת יותר קשה להעלות ולהזכיר ולכן, חשוב להיות קשובים לילדים
ולזהות את ההזדמנות המתאימה להעלות את הנושא.
תגלו שהם מדברים על אותה חוויה בהקשרים שונים.

הזדמנות מתאימה יכולה להיות-

♦ אם הילד שואל שאלה קשורה או מעלה את הנושא
♦ אם אתם נמצאים במקום שזה התרחש
♦ אם אתם פוגשים אדם שקשור לסיטואציה
♦ אם מתרחשת סיטואציה דומה או שמזכירה בהיבטים מסוימים את המקרה

♥ אחרי שזיהיתם את ההזדמנות המתאימה, חשוב לא לתאר עבורם את הסיטואציה ולא להזכיר פרטים ממנה במילים שלנו.
רצוי גם לא לכוון בשאלות אלא אם חייבים.

אפשר לשאול שאלות כלליות –
♦ מה הם זוכרים
♦ איך הם הרגישו, מה הרגישו
♦ איזה מחשבות הם חשבו באותה סיטואציה – על עצמם, על אחרים ועל הסיטואציה עצמה

♥ אם הבנתם שהם פירשו את הסיטואציה באופן שונה לחלוטין מההתרחשות בפועל (רק אם פירשו לשלילה),
אפשר לעזור להם לדייק את הפרטים.
עם זאת, מומלץ לא לנסות לדייק להם את הרגשות, התחושות והמחשבות שלהם לגבי ההתרחשות. זה שלהם.

החלק החשוב ביותר והוא גם המטרה של העלאת חוויות רגשיות מטלטלות, הוא התמונה החדשה שאנחנו רוצים ליצור עבורם
כדי שהחוויה לא תיצרב כטראומה שתשפיע לרעה על חייהם.

כדי לשנות את התמונה עבורם ולתת לה משמעות אחרת (ב NLP זה נקרא Reframe) נבדוק איתם-

♦ מה הם למדו מאותה סיטואציה, מה הם לקחו איתם לחיים
♦ איזה חוזקות יש להם שעזרו להם להתמודד באותה סיטואציה
♦ נחזק אותם על ההתמודדות, על החוזקות שציינו ונוסיף חוזקות שאנחנו רואים כהורים שהיו בהם להתמודד אז
וחוזקות נוספות שיש בהם כיום

כדי לשנות את התמונה, חשוב להעצים אותם ולחזק על כך שהתמודדו, להראות להם את הדרך החשובה שעשו מאז,
כיצד צמחו ויכולים בכוחות עצמם להתמודד בהצלחה עם רגעים מורכבים בחיים.

חשוב לציין  – אנחנו לא "חופרים" בעבר, אנחנו כן נותנים מקום לרגשות הקשים אבל לא מדגישים אותם ולא נותנים
תשומת לב מעושה ומוגזמת, הדגש הוא על הלמידה, החוזקות והצמיחה.

אני אשמח לקרוא מהו זכרון הילדות המשמעותי ביותר שנצרב בך?
האם אחרי קריאת הפוסט את יכולה לראות אותו מנקודת מבט קצת אחרת?

 

2 מחשבות על “זכרונות ילדות”

  1. מאד נהניתי לקרוא, התחברתי, הסכמתי עם התובנות וגם נזכרתי בעצמי בזכרונות ילדות שלי ובחוויות משותפות שלי עם ילדי, שאותן אני מקווה שיזכרו כזכרונות ילדות חיוביים ומעצימים.

    1. תודה טלי, שמחהלשמוע שהתחברת ואני בטוחה שלילדים שלך יש זכרונות נפלאים. מזמינה אותך לבדוק איתם מה הם זוכרים, זה תענוג גדול לשמוע אותם מעלים זכרונות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

נגישות