מחשבות של מתבגרים

חשבתן פעם איך המוח שלהם עובד?
נכון, היינו שם לא מזמן ועם זאת, אישית אף פעם לא עצרתי לחשוב איך ומה חשבתי אז כשהייתי מתבגרת.

3 המילים שנאמרות הכי הרבה אצלנו בבית ובהתאמה גם הכי מתסכלות אותי כאמא הן –
"את לא מבינה".
אני מרגישה שאני אמא מבינה. באמת מבינה.
אני יודעת לשים בצד את האג'נדה שלי ולראות את הדברים מנקודת המבט שלהם, ובכל זאת,
כשהם מתוסכלים ברגעים שדעתי שונה או שאני לא מסכימה איתם – התגובה המיידית היא  "את לא מבינה".

אז הרמתי את הכפפה והצעתי למתבגרת לכתוב פוסט משלה, כזה שיסביר לנו ההורים איך הם חושבים כמתבגרים.
פוסט שיעשה לנו ההורים קצת סדר בבלאגן שיש להם בראש.
והיא תיארה באופן מרגש ובוגר את מה שקורה להם בגיל ההתבגרות, את הדרך שבה הם חושבים.
הפוסט כולו שלה. בלי עריכה וללא שינויים.


גיל ההתבגרות הוא הרבה יותר ממערבולת של הורמונים.
זה הרצון להספיק הכול, לפני שנתבגר, ומיליון המכשולים בדרך.
גיל ההתבגרות זה לימודים ועומס, דאגה תמידית לגבי המצב החברתי שלך, תסכול ועצבים.

אתה מתעסק בשטויות שהן בעצם ממש חשובות, אבל אף אחד לא מבין את זה חוץ ממך.
אתה מנסה להקשיב גם לעצמך וגם להורים שלך בבת אחת, ולא תמיד זה עובד.

גיל ההתבגרותגיל ההתבגרות
גיל ההתבגרות הוא גם על אהבה ועל אכזבות. בעיקר אכזבות.
זה לרצות הכול מהר ועכשיו, ואם אפשר גם עם הרבה סוכר.

גיל ההתבגרות זה להתבגר.
זה הרגע שבו אתה מבין שזהו, עכשיו אתה צריך להיות אחראי ובוגר ולהתחשב באנשים אחרים,
שזה הרבה יותר קשה ממה שזה נשמע.

גיל ההתבגרות הוא ההתחלה של הסוף, ולא דווקא במובן הרע.
הרי כל סוף הוא התחלה של משהו חדש, לא?

גיל ההתבגרות זה לחלום בגדול, ולהגשים בקטן.
זה לגלות את עצמך.

גיל ההתבגרות זה לשמוע מוזיקה בפול ווליום, ולפעמים גם להתעלם מההורים כשהם קוראים לך,
למרות שאתה יודע שזה יסבך אותך אחר כך אבל באותו רגע פשוט ממש לא בא לך לענות,
ואין באמת סיבה מוצדקת לזה. זה פשוט ככה.

be wild and free גיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות, בשבילי, מלא בפחד מהעתיד.
ההבנה שכולנו מתבגרים בסופו של דבר, ההבנה ששום דבר לא נשאר לנצח,
נופלת עלייך ממש בין המתכונת במתמטיקה לצו ראשון, קצת לפני המסע לפולין ובדיוק כשאתה צריך להתחיל ללמוד לתאוריה.
אתה מנסה לחשוב על זה כמה שפחות, אבל גם אם היית רוצה, אין לך זמן לחשוב על זה בכלל.

גיל ההתבגרות, בגדול, הוא התקופה שבה אתה חצי מהזמן רוצה להיות לבד וחצי מהזמן מקיף את עצמך באנשים,
רק כדי לא להרגיש בודד.

גיל ההתבגרות זה לרקוד כל הלילה, לישון כל היום, לבכות, לצחוק, לצעוק.

גיל ההתבגרות זה לחשוב, והרבה.
אתה מוצא את עצמך חושב יותר מדי לפני כל מילה שאתה מוציא מהפה, וחושב הרבה יותר מדי
על כל מילה שכבר אמרת.

בסופו של דבר, גיל ההתבגרות זאת התקופה הכי יפה של החיים, אם אתה נותן לעצמך באמת להיות אתה.

גיל ההתבגרות זאת התקופה הכי יפה של החיים
וההורמונים? הם לא אלו שגורמים לך להיות עצבני או עצוב או שמח.
הם אלו שגורמים לך להרגיש, ואתה בסך הכל צריך ללמוד איך להתמודד עם כל הרגשות החדשים האלה.

אז מה אתן אומרות? נשמע הגיוני?
מעניין אם אלה מחשבות דומות למחשבות של המתבגרים שלכן, תשאלו ותחזרו לשתף.

נגישות