מילדה מוחרמת לילדה חזקה ואהובה: כך התמודדנו עם חרם חברתי

חרם חברתי.
צמד מילים שמכיל בתוכו כל כך הרבה מורכבות. 
אם נחטט ממש עמוק, נפשפש למטה למטה נגלה הרבה רגעים קשים שמורכבים שכבות של לחץ
חברתי, מצוקה, קינאה וגם רוע.

ישנם מחקרים שונים על רמת וסוגי האלימות בבתי הספר וביניהם חרם חברתי.
מחקרים מכמתים את תופעת החרם החברתי בכ 30%-60%.

במילים אחרות – לפחות 3 ילדים מתוך 10 חווים דחייה חברתית, לא רגעית או חד-פעמית
אלא לאורך תקופה ממושכת.

מה זה חרם חברתי?

חרם חברתי הוא שיטת "ענישה". אני קוראת לזה בידוד הגורם המפריע.
הבת שלי חוותה בידוד חברתי לא כי עשתה משהו רע. אלא כי פשוט היתה "גורם מפריע" ל X להשיג מעמד חברתי,
שהוא אחד הדברים הכי חשובים לילדים בגילאים הללו.

מילדה מוחרמת לילדה חזקה ואהובה: כך התמודדנו עם חרם חברתי
מילדה מוחרמת לילדה חזקה ואהובה: כך התמודדנו עם חרם חברתי

אצלנו זה התחיל בתחילת כיתה ו.
היא היתה ילדה מלאת בטחון עצמי. אהובה ומקובלת. דווקא בגלל שהיתה קצת אחרת. מיוחדת.
תמיד היתה לה דיעה משלה והיא לא חששה להביע אותה ולפעול על פיה. צעדה נגד הזרם (והעדר) ולא איתו.
Free Spirit אמיתית.
אהבה לצייר ולכתוב והיתה מאד יצירתית.
היא היתה חביבת המורים וקיבלה המון מחמאות בכל התחומים ותמיד היתה הראשונה להיבחר להופיע בטקסים.
הכל היה נפלא, בהמשך הבנו כי זה בעצם היה הטריגר לחרם החברתי.
לאחת מילדות הכיתה (נקרא לה X) מאד הציק שהיא כל כך נהדרת.
הילדונת שלי בעצם "איימה" על מעמדה החברתי בלי שתנסה בכלל.

אפליקציית ה WhatsApp בדיוק נכנסה לחיינו ואיתה כל הכרוך באפשרות הנהדרת להסתתר מאחורי המקלדת.
הילדה התחילה לחוות השפלות והצקות קטנות. כל כך קטנות שהמורה לא שמה לב.

אני מודה. בהתחלה, חשבתי שהיא מגזימה ועשיתי טעויות נוראיות שאח"כ הבנתי שהעיבו עליה.
חשבנו שאולי היא לא יודעת לקרוא מצבים חברתיים ומפרשת לא נכון סיטואציות שונות.
בכל פעם שחזרה הביתה בוכה וסיפרה ש X עשתה ככה ואמרה ככה, מתוך רצון לעזור, בדקתי איתה מה בדיוק קרה.
איך זה התחיל. מה היא אמרה שגרם ל X להגיב כמו שהגיבה.
בלי להרגיש ובלי להתכוון, גרמתי לה להרגיש שיש לה חלק במצב. טעות!

לאט לאט, הילדה המוכשרת והמקסימה שלי, קמלה מול עיני.
כשהתקיימו מפגשים חברתיים, הילדים דאגו לקבוע אותם מול עיניה ולא להזמינה.
הילדה שכל כך אהבה להופיע על הבמה בטקסים, סירבה לכל תפקיד שהמורה הציעה לה רק כדי שלא יקנאו בה.
היא הפסיקה לחייךהעצב השתלט על עיניה ועל ליבה.

פנינו לבית הספר ולמורה אבל היא תיארה מצב שונה לחלוטין.
בדיעבד, הסתבר שהבנות היו מאד חכמות וליד המורה התנהגו למופת.
את הבידוד החברתי, הצליחו להסתיר מעיניה וביצעו בשעות הפנאי.

באחת הפעמים, היא חוותה השפלה קשה מאד בקבוצת הוואטסאפ הכיתתית.
בצעד של ייאוש מלווה בהמון זעם על האכזריות הבלתי נתפסת של ילדים כל כך צעירים,
החלטנו לצלם את המסך ולשלוח למורה ולהורים של הילדים המעורבים.

המורה התקשרה מיד והבטיחה שהיא מטפלת בנושא בכל החומרה. 
ואז התחלתי לקבל הודעות מההורים, שהם מזועזעים. שלא ידעו שזה מה שקורה ושהם מטפלים בכך בכל החומרה.

רוצים לנחש מה קרה?
המצב לא רק שלא השתפר אלא אף החמיר.
עכשיו הילדה הפכה גם למלשנית.

זה היה אחד הימים הקשים ביותר שלי כאמא.
זה היה בעיקר הרגע שבו הבנתי שאף אחד לא יכול באמת לעזור לנו לעצור את ההתעללות בילדה
שלנו ולהפסיק את החרם החברתי.

ובאותה הנשימה, גם ננעץ חץ כואב מאד בליבי, הבנתי שפישלתי בגדול.
בכל פעם שבדקתי איתה מה עשתה שגרם להם להתנהג ככה, הזקתי לילדה שלי לא פחות מהם.
נתתי לה להרגיש שאין לה מקום בטוח. אין לה מי שיכיל ויעזור.
כלפי חוץ פניתי לכולם, נלחמתי. ניסיתי לעזור.
אבל בבית, התנהגתי כאילו שהיא הגורם להכל.

אני זוכרת את התחושה הקשה שהסתובבתי איתה.
חוסר אונים נוראי. אין לי מושג איך לעזור לילדה שלי שנמצאת במצוקה נוראית והמחשבה
שאני חלק מהעניין ושתרמתי למצוקה הזאת בחוסר הידיעה שלי איך לעזור לה ולהתמודד בעצמי
כיווצה לי את הלב.
נכנסתי לחדר השינה, סגרתי את הדלת , צללתי למיטה וביליתי שעות ארוכות כשאני בוכה מתחת לשמיכה.
אחרי שעות של בכי והלקאה עצמית, יצאתי מהמיטה מותשת, עם עיניים אדומות ועם החלטה חד משמעית!
הבנתי שרק אני אצליח לעצור בשתי ידי את כדור השלג המפלצתי שהתגלגל בעוצמה ואיים לרסק את נפשה
של הילדונת שלי.

וכך היה.

קיבצתי את כל מה שעשינו כדי לעזור לילדה שלנו להתמודד עם החרם החברתי.
הגישה החינוכית שלי שונה מגישות אחרות. היא גישה אינטואטיבית המבוססת על ניסיון חיים

גידול 3 ילדים ועל מה שעובד אצלנו.
במקרה של חרם חברתי, הגישה שלי תומכת בלפתור את הבעיה בעזרת עבודה בתוך הבית ולא
להסתמך על המערכת החינוכית והורים אחרים.

5 דרכים יעילות להתמודדות עם חרם חברתי –

סביבה תומכת

החלטנו שהבית יהיה אי של שפיות עבורה.
הבית הפך להיות העוגן. המקום שבו מותר לה לפרוק, לכעוס ולבכות.
בכל פעם שהתפרקה, היינו פה להקשיב, להכיל, להבין את הצד שלה ורק אותו.
ולחבק. פשוט לחבק.

♥ שינוי השפה בבית

 הפסקנו לשפוט. החלטנו שלא שואלים ולא תוהים מה אמרה וכיצד התחילה כל סיטואציה.
הבענו הזדהות אמיתית עם התסכול שלה ודאגנו להדגיש שזאת לא אשמתה.

איך עושים את זה?
בכל פעם שהילד מגיע ומספר שהעליבו אותו, שלא נבחר להשתתף במשחק או שלא הוזמן למפגש חברתי, חזקו אותו. 
אמרו לו שהוא צודק וזה מאד לא נעים וחבקו חיבוק חזק. כזה שיתן לו להרגיש אי של בטחון בים האכזריות שבחוץ.

העצמת החוזקות

 היא מאד אוהבת לצייר ולכתוב, אז הפכנו את זה לחגיגה שלמה.
קנינו לה בלוק ציור, קנווסים, וסוגים שונים של צבעים וטיפחנו את אהבתה לציור.
מדי פעם היינו נוסעות יחד ומבלות בחנות חומרי יצירה כשהיא בוחרת לעצמה חומרים ליצור איתם.

הכתיבה עזרה לה להוציא את כל התסכול בעזרת סיפורים דימיוניים (שלגמרי דימו את המציאות).
עודדתי אותה לפתוח בלוג, עזרתי לעצב אותו והוא היה הפינה הסודית שלה.
 יומן אישי וסודי בו כתבה
את כל אשר על ליבה.
היא הייתה (ועדיין) תלמידה טובה ולאורך כל התקופה, שיבחנו אותה על ההשקעה בלימודים.
בכל פעם שהיה רגע קשה של חוסר בטחון עצמי בעקבות העלבות בכיתה, הזכרנו לה כמה היא מוכשרת וחכמה.

בשלב מסוים, הסרתי את הכפפות והסברתי לה ש X עושה את מה שהיא עושה לא בגלל שהיא עשתה משהו לא בסדר,
אלא בגלל שהיא (הילדונת שלי) פשוט נהדרת.

איך עושים את זה?
על ידי הרבה מאד חיזוקים חיוביים כנים ואמיתיים.
לצורך העניין: "את מציירת מאד יפה", הוא חיזוק פחות מומלץ שלא תמיד נשמע אמין.

דוגמא לחיזוק כנה ואמיתי – "כל הכבוד על הסבלנות לצייר במשך שעות. רואים שהשקעת הרבה
מחשבה ומאמץ בציור כל הפרטים הקטנים".

יצירת מעגלים חברתיים חדשים 

כחלק מהעצמת החוזקות שלה ומתוך אהבתה להופיע על הבמה,
רשמנו אותה לחוג תאטרון.
עודדנו אותה ליצור קשרים חברתיים חדשים במסגרת החוג ותמכנו בחיזוק הקשרים מעבר לשעות החוג.

איך עושים את זה?
אם הילד נמצא בחוג, בודקים שהילדים המחרימים לא נוכחים בחוג.

אם לילד אין חוג, בודקים איתו מה הוא אוהב לעשות, במה הוא טוב, איזה חוג מדבר אליו, הולכים ביחד לשיעור ניסיון
ומוודאים שהחוג יהיה ניתוק מחברת הילדים המחרימים.
אחרי שהילד מחליט שהוא נהנה בהחוג ורוצה להמשיך להשתתף בו, מעודדים ליצירת חברויות חדשות.
אם לילד יש קושי ביצירת חברויות, אפשר להיעזר במדריך ולבקש שיכוון בעדינות ובצורה לא מורגשת.

שינוי מסגרת 

 לא תמיד יש צורך להחליף מסגרת לימודית.
אחרי שיישמנו את כל הסעיפים הקודמים, הבטחון העצמי שלה חזר, היא לא חששה להתמודד עם המחרימים והמצב השתפר.
חלק מהבנות חזרו להיות חברות שלה אבל היא, איבדה את האמון בהן.

מילדה מוחרמת לילדה חזקה ואהובה
מילדה מוחרמת לילדה חזקה ואהובה

בית הספר אליו היתה אמורה לעבור בחטיבת הביניים לא איכותי ולא מוצלח בעינינו, החלטנו לנצל את ההזדמנות
ולכן הצענו לה לשקול להירשם לבי"ס מדהים ואיכותי בו למד אחיה הגדול בעיר אחרת.
דיברנו על היתרונות והחסרונות. הסברנו את כל הקשיים, בראשם לעבור לבד. בלי להכיר אף אחד.
הילדונת המדהימה והאמיצה שלנו החליטה שהיא רוצה לעבור וזה מה שעשינו.

בדיעבד, השנה הקשה שעברה בכיתה ו בגלל חרם חברתי ובדידות שנגזרה עליה, 
היתה שנה שחיזקה אותה. שנה שבה היא קיבלה שיעורים חשובים לחיים.
השנה הזאת בעיקר הפכה אותה למי שהיא היום. נערה מוכשרת ובטוחה בעצמה שיוצרת בשתי ידיה את המציאות שלה.

היום היא בכיתה י. התקבלה ולומדת במגמת תאטרון מבוקשת, מוקפת בחברות וחברים שאוהבים אותה מאד ולא פחות חשוב, היא פיתחה רגישות ואינטליגנציה ריגשית נפלאה לסביבה שלה.
היא תמיד תיגש למי שיושב לבד ותשוחח איתו, תארח לו חברה ותציע להצטרף לכולם.
היא לעולם לא תשתתף בחרם חברתי ותמיד תשמיע בקול גדול את התנגדותה לחרם.
מדי פעם אנחנו משוחחות על התקופה ההיא, היא נזכרת ברגשות, ואנחנו עושות סקירה כמה
היא השתנתה מאז אותו חרם. כמה צמחה והתפתחה בפן הריגשי.
אני מקפידה להזכיר לה מדי פעם איזה עוצמות אדירות יש בה אחרי שהתגברה על תקופה כל כך לא פשוטה.

מכירים הורים שילדם חווה חרם חברתי?
אתם מוזמנים להעביר להם את הפוסט שיחזק אותם ויעזור להם להתמודד בהצלחה.

 

נגישות