שנה טובה

 

ראש השנה הוא חג שמשלב התחלה וסוף, שמחה וחשבון נפש.
שמחה על תחילתה של שנה חדשה, הזדמנות להתחלה מרעננת ומלאת אנרגיות וחשבון נפש 
על הדרך שעברנו בשנה החולפת. בעיני זוהי הזדמנות נפלאה וחשובה להתבוננות פנימית ופתיחת דף חדש.

אני אוהבת מסורת משפחתית וסיגלתי לנו כמה כאלה שמשקפות לנו אותנו במראה ועוזרות לנו בתהליך של ההתבוננות הפנימית.

גיליתי שזה תורם המון לילדים (וגם לנו ההורים), מסורת משפחתית היא חוויה מאחדת, מגבשת,
כזאת שיוצרת זכרונות ילדות מאושרים, כאלה שיעברו לנכדים ולנינים.

 

 

♥ קפסולת זמן ולוח חזון 

מסורת שאנחנו מקיימים כבר הרבה שנים, ממש רגע לפני תחילת כל שנת לימודים ובהחלט אפשר לעשות את הטקס לקראת ראש השנה.

כל אחד כותב בפתק מה הוא מאחל לעצמו,  מה הוא רוצה שיקרה השנה ומה הוא מאחל לשאר בני המשפחה.

הפתקים נכנסים לקופסה ואחרי שנה אנחנו פותחים אותם ומקריאים לכולם מה כתבנו.

אנחנו מופתעים ומתרגשים בכל פעם מחדש.
מדהים איך בכל שנה אני מגלה איזו רגישות הם פיתחו, איך הם מרגישים את האחר ויודעים בדיוק מה לאחל.

כיף לראות את החיוך כשנזכרים במה שייחלנו לו בתחילת השנה, בודקים בסקרנות אם התגשם לנו והכי כיף
לגלות מה השגנו וכמה צמחנו במהלך השנה וכשאנחנו מציצים בפתקים ישנים משנים קודמות, מרגש מאד לראות
את השינוי שעברנו וההתפתחות של כל אחד מאיתנו במהלך כל השנים שעברו מאז התחלנו.

אנחנו נהנים לקבל נקודת מבט ממעוף הציפור על הדרך שעברנו, עושים חשבון נפש ומגלים שלפעמים,
מה שמתאים ברגע מסוים, לא תמיד רלוונטי בהמשך וזה בסדר.

אנחנו זוכים לתצפת על הדרך שלנו ועל תהליך הצמיחה וההתפתחות שלנו מנקודת זמן אחרת, אובייקטיבית, רגועה ובוגרת.
הילדים לומדים להציב לעצמם מטרות לעתיד, שמחים לגלות שהשיגו אותן ובמקביל מקבלים פרופורציות נכונות
ומבינים שהשמים לא נופלים אם לא כל מה שחלמו התגשם, כי הנה, הם בכל זאת במקום טוב.

זה הפך לטקס מרגש, כזה שהם מחכים לו ואני מקווה שהם ירצו להמשיך עוד ועוד
עד שיהיו להם משפחות משלהם שימשיכו איתן את המסורת.

עכשיו אני מחפשת דרך לשמור על הפתקים, אני רוצה שיהיו פרוסים לפי שנים ונוכל לדפדף ולקרוא בהם ובעיקר שלא יתבלו.
יש רעיון?

 

מסורת משפחתית של יצירת קפסולת זמן משולבת בלוח חזון
מסורת משפחתית של יצירת קפסולת זמן משולבת בלוח חזון

 

טקס תשליך משפחתי

בערב החג או כמה ימים קודם, אנחנו נוסעים ביחד לים.
הפעם לא כדי לרחוץ ולהשתכשך אלא לקיים טקס תשליך משפחתי.
אני מציעה את הרעיון והם מגלגלים עיניים ובכל זאת, משתפים פעולה, לשמחתי הרבה.

בים, אל מול השקיעה וכשהרגליים שלנו טובלות במים, כל אחד מתכנס בעצמו.
אנחנו מתבוננים פנימה התבוננות עמוקה, מאפשרים לאנרגיות המרפאות של הים לשטוף הכל וגם להציף אותנו.

משליכים לים את כל מה שלא נחוץ לנו יותר, את החוויות המאכזבות מהשנה שחלפה,
את הכעס שבתוכנו, את העצב, את התסכול, את הטינה, את הפחדים והחששות.
ממש מדמיינים שאנחנו שואבים מתוכנו וזורקים לים את כל מה שאנחנו ממש רוצים לשכוח.

ואז, לוקחים נשימה עמוקה, ממלאים את הריאות באויר מלוח, מאזן ומרפא, מביטים רחוק אל קו האופק 
ומזמנים לנו דברים קטנים, דברים גדולים, שאיפות, חלומות, משאלות וכל מה שאנחנו רוצים שיהיה לו מקום בחיים שלנו.

טקס תשליך בים

ככל שמפרטים לעצמנו יותר את הרצונות והחלומות לפרטי פרטים, כך ההוויה של להיות שם נטמעת בנו. עמוק עמוק בתוך הלב.

אני מעודדת אותם לדמיין ממש איך הם ירגישו כשיהיו שם, כשיגשימו את החלום, כשישיגו את מה שהם רוצים שיקרה.

הם מסתכלים עלי במבט שאומר "מה זה השטויות האלה?" או "את וההמצאות שלך" ומשתפים פעולה 🙂

ועוד מסורת אחת קטנה, כייפית וחשובה-

♥ תמונה משפחתית

רגע לפני ארוחת החג, אנחנו מצטלמים לתמונה משפחתית.

כיף גדול להציץ בתמונות משנים קודמות ולראות את הצמיחה של כולנו. ואני מפנטזת לי בשקט על ימים שבהם אוכל לשבת עם הנכדים, לספר להם חוויות על הילדות של ההורים שלהם ולהראות להם את התמונות.

 

שנה טובה
שנה טובה

 

מאחלת לכן שנה נפלאה.
שנה של צבירת חוויות וזכרונות ילדות שיעברו מדור לדור ויהפכו למסורות משפחתיות מרגשות.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

נגישות